חומרים מסוכנים נמצאים בשימוש במגוון רחב של תעשיות בישראל, וניהולם הבטיחותי והחוקי מחייב ידע מעמיק בתקנות. אחת השאלות הנפוצות ביותר שעולות בקרב בעלי עסקים ומנהלי מפעלים היא: “מאיזה כמות צריך היתר רעלים?” שאלה זו אינה פשוטה כלל, שכן התשובה תלויה במגוון פרמטרים הקשורים לסוג החומר, רמת הסיכון שלו, אופי הפעילות במפעל ועוד. כמנכ”ל שחר הנדסת בטיחות, לאורך שנות עבודתי בתחום הבטיחות והייעוץ הסביבתי, נתקלתי בעשרות מקרים בהם בעלי עסקים לא היו מודעים לחובותיהם החוקיות בנושא, מה שהוביל לסיכונים מיותרים ולעיתים אף לסנקציות משפטיות. במאמר זה אציג בפניכם את המידע המקיף והעדכני ביותר לגבי הכמויות המחייבות היתר רעלים, מתוך ניסיוני המקצועי ובהתאם לדרישות החוק בישראל.

מהו היתר רעלים ומדוע הוא חיוני לעסקים בישראל?

היתר רעלים הינו אישור רשמי הניתן על ידי המשרד להגנת הסביבה, המתיר לעסק או למפעל להחזיק, לאחסן ולעשות שימוש בחומרים מסוכנים המוגדרים כ”רעלים” על פי חוק החומרים המסוכנים, התשנ”ג-1993. החוק מסדיר את כל ההיבטים הקשורים לטיפול בחומרים מסוכנים במטרה להגן על הציבור והסביבה מפני הסיכונים הכרוכים בחומרים אלה.

חשוב להבין כי היתר רעלים אינו רק עוד דרישה בירוקרטית, אלא מהווה נדבך מרכזי בניהול סיכונים סביבתיים ובטיחותיים בעסק. ההיתר מאפשר למשרד להגנת הסביבה לפקח על השימוש בחומרים מסוכנים, להבטיח כי הם מאוחסנים ומטופלים כראוי, וכי קיימות תוכניות מתאימות למניעת תקלות ולטיפול בהן.

הפעילות ללא היתר רעלים במקרים בהם הוא נדרש מהווה עבירה פלילית, והעונשים עליה יכולים להגיע למאסר של עד שלוש שנים וקנסות כבדים. מעבר לכך, במקרה של תאונה או אירוע חומרים מסוכנים, היעדר היתר כנדרש עלול להוביל להחמרה משמעותית בסנקציות ובאחריות האישית של מנהלי החברה.

הקריטריונים הקובעים את הצורך בהיתר רעלים

השאלה “מאיזה כמות צריך היתר רעלים” אינה בעלת תשובה אחידה לכל החומרים. הצורך בהיתר רעלים נקבע על פי מספר קריטריונים מרכזיים:

1. סוג החומר וקבוצת הסיכון שלו
2. הכמות המרבית של החומר הנמצאת במפעל בכל זמן נתון
3. סוג הפעילות המתבצעת בחומר (ייצור, אחסון, שינוע וכו’)
4. מיקום העסק ביחס לריכוזי אוכלוסייה ואזורים רגישים סביבתית

התקנות מגדירות רשימת חומרים המסווגים כ”רעלים” ועבורם נקבעו ספי כמויות מינימליות המחייבות היתר. חשוב להדגיש כי גם אם עסק מחזיק בכמות קטנה של חומר מסוכן במיוחד, הוא עדיין עשוי להידרש להיתר רעלים.

כיצד נקבעת הכמות המחייבת היתר רעלים?

המשרד להגנת הסביבה מפרסם טבלת סיווג המגדירה את הכמויות המזעריות המחייבות היתר רעלים עבור חומרים שונים. כמויות אלו מבוססות על ההשפעות הפוטנציאליות של החומרים על בריאות האדם והסביבה.

חשוב להבין כי הכמות הקובעת היא הכמות המקסימלית שעשויה להימצא בבית העסק בכל זמן נתון – לא רק הכמות הנמצאת בשימוש שוטף. כלומר, אם בעסק קיים מחסן המכיל חומרים מסוכנים, הכמות במחסן נכללת בחישוב, גם אם היא אינה בשימוש יומיומי.

בנוסף, לעתים יש לבצע חישוב מצרפי של חומרים בעלי סיכונים דומים. למשל, אם עסק מחזיק במספר חומרים דליקים, גם אם כל אחד מהם בכמות שמתחת לסף המחייב היתר, הכמות המצטברת עשויה לחייב היתר רעלים.

דוגמאות לכמויות מחייבות היתר לחומרים נפוצים

להלן מספר דוגמאות לכמויות המחייבות היתר רעלים עבור חומרים נפוצים בתעשייה, בהסתמך על הנחיות המשרד להגנת הסביבה:

• אמוניה (NH3): כמות של 500 ק”ג ומעלה מחייבת היתר רעלים. חומר זה נפוץ במערכות קירור תעשייתיות ובתעשיית המזון.
• חומצה גופרתית (H2SO4): החל מכמות של 1 טון נדרש היתר. חומר נפוץ במפעלי תעשייה כימית, מצברים, וטיפול במתכות.
• כלור (Cl2): היתר נדרש מכמות של 100 ק”ג. משמש בחיטוי מי שתייה ובריכות שחייה.
• מימן פראוקסיד (H2O2): החל מריכוז של 60% ובכמות של 1 טון ומעלה נדרש היתר. משמש בתעשיות שונות כחומר מחמצן.
• חומרי הדברה: עבור רבים מהם, אפילו כמות של 50 ק”ג עשויה לחייב היתר, בהתאם לרעילותם.

באחד המפעלים בהם ייעצתי, התגלה כי הם מחזיקים בכמות כוללת של 800 ק”ג של אצטון (חומר דליק מאוד) למרות שהיו בטוחים שהם מתחת לסף המחייב היתר. לאחר בדיקה מעמיקה, התברר שהם לא לקחו בחשבון את מלאי החירום במחסן הרחוק, מה שהביא אותם מעל הסף המחייב והוביל לצורך בהסדרת היתר רעלים באופן מיידי.

סיווג מפעלים לפי כמויות חומרים מסוכנים

המשרד להגנת הסביבה מסווג את העסקים המחזיקים בהיתר רעלים לשלוש קטגוריות עיקריות – A, B ו-C – בהתאם לכמות ולסוג החומרים המסוכנים שהם מחזיקים וכן פוטנציאל הסיכון שלהם לסביבה ולאוכלוסייה:

סיווג C – מפעלים בסיכון נמוך יחסית, המחזיקים בכמויות קטנות של חומרים מסוכנים או חומרים בעלי רמת סיכון נמוכה. היתר הרעלים למפעלים אלו ניתן לתקופה של עד שנתיים.

סיווג B – מפעלים בסיכון בינוני, המחזיקים בכמויות בינוניות של חומרים מסוכנים או חומרים בעלי רמת סיכון גבוהה יותר. היתר רעלים למפעלים אלו ניתן לתקופה של עד שנה אחת.

סיווג A – מפעלים בסיכון גבוה, המחזיקים בכמויות גדולות של חומרים מסוכנים או בחומרים בעלי רמת סיכון גבוהה במיוחד. היתר רעלים למפעלים אלו ניתן לתקופה קצרה יותר, לרוב שישה חודשים.

הסיווג משפיע לא רק על משך תוקף ההיתר אלא גם על דרישות רגולטוריות נוספות. למשל, מפעלים בסיווג A עשויים להידרש לבצע סקרי סיכונים מקיפים יותר, להכין תוכניות חירום מפורטות, ולעמוד בדרישות ביטוח מחמירות. כמו כן, תדירות הביקורות והפיקוח על מפעלים אלה גבוהה יותר.

תהליך הגשת בקשה להיתר רעלים והמסמכים הנדרשים

תהליך הגשת הבקשה להיתר רעלים מתבצע באופן מקוון דרך מערכת “מעו”ף” של המשרד להגנת הסביבה. התהליך מחייב הכנה מדוקדקת של מסמכים ונתונים, וכולל מספר שלבים עיקריים:

ראשית, יש לבצע מיפוי מדויק של כל החומרים המסוכנים בעסק, כולל סוגים, כמויות, אופן אחסון והשימוש בהם. לאחר מכן, יש להכין את המסמכים הבאים:

1. טופס בקשה להיתר רעלים (ממולא במערכת המקוונת)
2. תרשים סביבה של העסק המציג את הסביבה ברדיוס של כ-500 מטר
3. תרשים מפורט של העסק עם סימון מיקומי החומרים המסוכנים
4. רשימת החומרים המסוכנים וכמויותיהם (כולל גליונות בטיחות – MSDS)
5. תוכנית בטיחות והתמודדות עם אירועי חומרים מסוכנים
6. היתר רעלים קודם (אם קיים)
7. אישור תשלום אגרה

זמני הטיפול בבקשה משתנים בהתאם למורכבות העסק וכמות החומרים, ונעים בין מספר שבועות למספר חודשים. עלויות האגרה נקבעות לפי סיווג המפעל, כשב-2023 האגרה נעה בין כ-900 ש”ח למפעלים בסיווג C ועד כ-6,500 ש”ח למפעלים בסיווג A.

מניסיוני, אחד הכשלים הנפוצים בהגשת בקשה להיתר רעלים הוא הערכה לא מדויקת של כמויות החומרים המסוכנים. חשוב לבצע ספירת מלאי מדויקת וריאלית, הלוקחת בחשבון גם את שיא הכמויות בתקופות עמוסות. כמו כן, הגשת תכנית חירום שטחית או לא מעשית עלולה להוביל לעיכובים באישור הבקשה.

שיקולים מיוחדים וגורמים המשפיעים על חישוב הכמויות

מעבר לכמות הפיזית של החומרים המסוכנים, קיימים מספר שיקולים נוספים שעשויים להשפיע על הצורך בהיתר רעלים ועל סיווג המפעל:

מיקום גיאוגרפי הוא שיקול משמעותי – מפעל הממוקם בקרבת אזורי מגורים, מוסדות ציבור או אזורים רגישים סביבתית (כמו מקורות מים) עשוי להידרש להיתר רעלים גם בכמויות נמוכות יותר של חומרים מסוקנים. ניתן לראות זאת באופן ברור במקרה של מפעל כימי שייעצתי לו, אשר סווג ברמה B במקום C רק בשל הימצאותו במרחק של פחות מ-800 מטר ממאגר מי שתייה.

אמצעי בטיחות וניהול סיכונים קיימים יכולים גם הם להשפיע. מפעל שהשקיע במערכות בטיחות מתקדמות, אחסון בטיחותי ותוכניות חירום מפורטות עשוי לקבל הקלות מסוימות או סיווג נמוך יותר, למרות הכמויות שהוא מחזיק.

היסטוריית הציות והאמינות של המפעל משחקת גם היא תפקיד. מפעל עם היסטוריה של עבירות סביבתיות או אירועי בטיחות עשוי לקבל פיקוח הדוק יותר ואף סיווג מחמיר יותר, אפילו אם הכמויות שהוא מחזיק אינן גבוהות במיוחד.

בהקשר זה, חשוב לזכור כי הכמות הקובעת אינה רק זו שבשימוש שוטף, אלא הכמות המרבית האפשרית בנקודת זמן כלשהי, כולל חומרי גלם, תוצרי ביניים, תוצרי לוואי ופסולת.

מקרי בוחן: התמודדות עם שאלת כמויות היתר הרעלים

לאחרונה נתקלתי במקרה מעניין של מפעל פלסטיק בינוני שהיה משוכנע שאינו זקוק להיתר רעלים. במהלך סקר סיכונים שביצעתי במפעל, זיהיתי שהם מחזיקים בכמה סוגי ממיסים אורגניים (כגון טולואן ואצטון) בכמויות שלכאורה היו נמוכות מהסף הנדרש להיתר רעלים. אולם, כאשר חישבתי את הכמות המצרפית של כל הממיסים הדליקים יחד, התברר שהם חצו את הסף במידה ניכרת.

המפעל נאלץ להגיש בקשה דחופה להיתר רעלים ובמקביל לבצע שינויים בניהול המלאי ואחסון החומרים. הם הקטינו את הכמות המקסימלית שהם מחזיקים בכל זמן נתון, שיפרו את מערכות האצירה והאחסון, והקפידו על הפרדה נאותה בין חומרים שונים. בזכות פעולות אלו, הם הצליחו לקבל סיווג C במקום B, מה שחסך להם עלויות ודרישות רגולטוריות נוספות.

מקרה נוסף מדגיש את החשיבות של הבנת הרגולציה: מעבדת מחקר קטנה שעבדה עם חומרים רדיואקטיביים בכמויות זעירות הופתעה לגלות שעליה להשיג לא רק היתר רעלים אלא גם רישיון מיוחד מהוועדה לאנרגיה אטומית. למרות שהכמויות היו מזעריות, רמת הסיכון והדרישות הרגולטוריות לחומרים אלו שונות מהותית.

שני המקרים ממחישים את החשיבות של הכרת הרגולציה הספציפית לכל סוג חומר והבנת האופן שבו מחושבות הכמויות המחייבות היתר רעלים.

סיכום: המלצות מקצועיות בנושא היתר רעלים

לאחר שהבנו מאיזה כמות צריך היתר רעלים וכיצד הדבר משתנה בין סוגי חומרים ומפעלים שונים, אסכם עם מספר המלצות מקצועיות:

1. בצעו מיפוי מדויק ומקיף של כל החומרים המסוכנים במפעל שלכם, כולל כמויות מרביות, אופן האחסון והשימוש.
2. בדקו לא רק כל חומר בנפרד אלא גם את הכמות המצרפית של חומרים בעלי מאפייני סיכון דומים.
3. התייעצו עם מומחים בתחום הבטיחות והרגולציה הסביבתית, במיוחד אם המפעל שלכם עובר שינויים או הרחבות.
4. עדכנו את היתר הרעלים שלכם באופן שוטף בהתאם לשינויים בכמויות, בסוגי החומרים או בתהליכי העבודה.
5. השקיעו באמצעי בטיחות וניהול סיכונים מתקדמים, אשר עשויים להשפיע לטובה על סיווג המפעל שלכם.

חשוב להדגיש כי התשובה לשאלה מאיזה כמות צריך היתר רעלים אינה חד-משמעית ותלויה במגוון גורמים. בכל מקרה של ספק, מומלץ תמיד לנקוט בגישה זהירה ולהתייעץ עם אנשי מקצוע.

אם אתם מתמודדים עם שאלות לגבי היתר רעלים במפעל שלכם, זקוקים לעזרה בהערכת הכמויות או בהכנת הבקשה להיתר, אנחנו כאן כדי לסייע. הניסיון המקצועי שלנו בתחום יכול לחסוך לכם זמן, כסף וכאבי ראש מיותרים, ולהבטיח שהמפעל שלכם פועל בהתאם לכל דרישות החוק והתקנות.